Our Darkness / Anne Clark

דרך סיוטי העיר, היית הולך איתי
והיינו מדברים, בביטחון לא מציאותי,
שזה לא יפריד בינינו
שמרנו על הראש מעל המים השחורים
אך אין מקום לאידיאלים במקום המכאני הזה
ואתה כבר איננו

מבעד לחלון המלוכלך שלא ניתן לנקותו,
מבעד לעשן המיתמר שבלע את השמש,
לא ניתן למצוא אותך בשום מקום

אתה חושב שהרצונות שלנו עדיין בוערים?
משאלות הלב הן מה שהפרידו בינינו
חייבת להיות תשוקה!
התשוקה לחיות , לשרוד
וזה אומר ניתוק
לכל אחד יש נשק ייעודי נגדך,
לנצח אותך כשאת למטה
היו בינינו יותר מדי הגנות

מטילים ספק כל הזמן,
מפחדים כל הזמן,
מטילים ספק כל הזמן,
מפחדים כל הזמן
שאולי כמו בסיוטים העירוניים אלה –
השחרנו אחד לשני את השמיים!

כשעברנו ברכבת התחתית ניסינו להתעלם מהגורל שלנו
גורל של איומים כתובים על קירות לא נגמרים,
פשעים בלתי מוצדקים הנישאים על גבי שיחות חנוקות
התלך עמי כעת בגשם השוטף?

והגשם היה מתערבב בדמעותינו ואז מתייבש
עם התקוות שהשארנו מאחור

אפילו הגשם כבד יותר כעת

——————————-

ויש גם בהופעה חיה:

מודעות פרסומת

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s