A Tout le Monde / Megadeth

שנת 95, כיתה י'. ארבעה חברים עולים על מונית שירות לכיוון תל אביב להופעה (השנייה מתוך שתי הופעות יום אחרי יום) בסינרמה. הלהקה – מגהדת', הדבר האמיתי אחרי שמטליקה כבשה כל חלקה טובה וצריך למצוא משהו קיצוני\מהיר יותר. שנה לפני כן יוצא האלבום Youthansia – משחק מילים בין Youth ובין Euthanasia (המתת חסד) והלהקה, שחבריה התחלפו מספר פעמים מגיעה בהרכב שנחשב הכי טוב מאז הקמתה: דייב מוסטיין על שירה וגיטרה, מרטי פרידמן האגדי על גיטרה מובילה, דייויד אלפסון על הבס וניק מנזה בתוף – אז באנו במחולות, נשים וטף!

כעבור שעה וחצי אנחנו מגיעים לסינרמה. מרגיש לי שאנחנו קצת קטנים וחלשים לעומת כל ההד-באנגרים לבושי השחורים שהתאספו לחזות במופע, אבל אנחנו נכנסים באומץ ומוצאים את מקומנו בדיוק באמצע, קצת מאחורי מעגל פוגו וקצת לפני כמה עובדי כת השטן…

החימום מתחיל ולהקה ישראלית בשם Salem עולה לבמה. הדבר היחיד שאני זוכר מההופעה שלהם הוא שכל שתי דקות הגיע פועל במה כדי לחבר את המצילה למתופף שפשוט פירק אותה כל פעם בתיפוף אגרסיבי. להבין את המילים לא ממש הצלחתי אבל עושה רושם שהשירים הורכבו בעיקר מ "וואאאאארררקקגדדדד" אבל יש לציין שנראה כי לפחות חצי מהקהל בא במיוחד בשבילם. קצת קפיצות מפה ומשם, דחיפות ופרצופים ארוכי שיער שנעים קדימה ואחורה והופה – פתאום עולים מגדת' בשיא הדרם.

מרטי פרידמן מתחיל לנגן נעימה שנשמעת מוכרת בסולו בלתי הגיוני וקצת אחרי שהקהל יוצא מההלם, אנחנו מבינים שזה פאקינג "התקווה". מחזה כזה של 3,000 איש שרים התקווה עם ידיים מונפות בסימן כת השטן לא יצא לי לחוות מאז. משם האירוע רק המשיך להשתפר וזו זכורה לי כאחת ההופעות הטובות שהייתי בהן. אני חוטא עדיין מדי פעם ושומע איזה קטע עצבני שלהם ביוטיוב אבל אין ספק שהימים עברו וקשה מבחינתי לשמוע מוזיקה בווליום ובמהירות הזו היום.

את ההופעה סיימנו מאושרים ומותשים מעייפות, בהמתנה של כמה שעות למונית שירות שתואיל בטובה לעבור על דרך נמיר היות ובחרנו להגיע להופעה של ערב שבת ולא של חמישי מסיבה עלומה.

מגהדת' היא בסופו של יום סיפור של איש אחד השולט בה ביד רמה וזהו דייב מוסטיין, ג'ינג'י עצבני מקליפורניה. כמעריץ של להקת מוטורהד, דייב לקח גיטרה חשמלית בצעירותו והוא אחראי כמעט לבדו להמצאת ז'אנר הטראש מטאל. בתחילת ימיה של להקה אלמונית בשם מטאליקה, התבקש דייב להגיע לאודישן כנגן גיטרה מובילה על ידי לארס אולריך. דייב הגיע, ניגן בטירוף והתקבל מיד. הרומן הזה לא המשיך ימים ארוכים וכמו שסיפר ג'יימס הטפילד, סולן הלהקה בראיונות שונים, חברי מטאליקה היו דפוקים בראש ועשו בלאגן – אבל דייב היה רמה מעל כולם: אלכוהול, קפאין, קודאין, מתאמפטמין, קוקאין, הירואין… ובקיצור, כל מילה אחרת שנגמרת ב"אין" – מהחומרים האלו הורכבה הדיאטה שלו. את דרכו במטאליקה סיים כאשר הלך מכות עם חברי הלהקה בפעם השלישית ולאחר שחישמל את הבאסיסט… הוא הוחלף בגיטריסט קירק האמט.

בחור כזה, לא יכול לשבת על השמרים. מוסטיין מקים את מגהדת' ומשם הכל היסטוריה. האלבום הטוב ביותר שלהם לטעמי הוא Rust in peace (גם כן משחק מילים נחמד) בו יש את הקטע הטוב ביותר שלהם Holy wars, שם מוזכרת אפילו ישראל הקטנה. זה אלבום למיטיבי לכת אז אם לא אהבתם רוק כבד אף פעם, זה לא האלבום להתחיל אתו….

מכל מקום, בחרתי לתרגם שיר מיוטנזיה, אותו אלבום שלאחריו באו לישראל ב-95. השיר לא אושר לשידור ב-MTV בזמנו עכב הטענה כי הוא מעודד התאבדויות. מוסטיין טוען בתוקף שהכוונה היא בדיוק ההפך, והמילים הן מנקודת מבטו של אדם על ערש דווי הרואה את חייו חולפים לנגד עיניו ורוצה להודות לקרוביו. נשאיר את העניין פתוח לפרשנויות.

תודה מיוחדת ליוכי מילר, המורה לצרפתית מהתיכון, שבזכותה יכולתי לתרגם את הפזמון בעצמי (עם אישור של גוגל טרנסלייט כמובן).

היות והיום כבר אין לי (ולכם?) כח לגיטרות ודיסטורשן, מוגש כאן ביצוע אקוסטי מתוך הופעה במונטריאול, קנדה – ביצוע מעולה!  שימו לב כמה מוסטיין מחובר לטקסטים שלו, אפשר לראות שהוא אפילו דומע תוך כדי השיר. שימו לב גם ליכולת הנגינה הוירטואוזית של החברים על גיטרות אקוסטיות ולצליל שהם מפיקים מהן בסולואים.

מילים בתחתית הוידאו.

לא זוכר היכן הייתי
כשהבנתי שהחיים הם רק משחק
ככל שלקחתי ברצינות את הדברים
כך נהיו החוקים קשים יותר

לא היה לי מושג כמה כבד יהיה המחיר
חיי חלפו לנגד עיני
גיליתי כמה מעט השגתי
כל תוכניותי לא מומשו

אז כשאתם קוראים זאת ידידיי
תדעו שהייתי שמח להשאר עמכם
אנא חייכו כשאתם חושבים עלי
גופי איננו, זה הכל

לכל העולם
לכל ידידיי
אוהב אתכם
חייב לעזוב
אלו המילים האחרונות
שאי פעם אומר
והן ישחררו אותי לחופשי

אם לבי עדיין היה חי
אני יודע שבוודאי היה נשבר
וזכרונותיי נשארו עמכם
אין עוד מה לומר

זה קל להמשיך הלאה
מה שנשאר מאחור הוא החלק הקשה
אתם יודעים, המתים אינם חשים בכאב
והחיים – נושאים את הצלקות

לכל העולם
לכל ידידיי
אוהב אתכם
חייב לעזוב
אלו המילים האחרונות
שאי פעם אומר
והן ישחררו אותי לחופשי

אז כשאתם קוראים זאת ידידיי
תדעו שהייתי שמח להשאר עמכם
אנא חייכו כשאתם חושבים עלי
גופי איננו, זה הכל

כל העולם
כל ידידיי
אוהב אתכם
חייב לעזוב
אלו המילים האחרונות
שאי פעם אומר
והן ישחררו אותי לחופשי

————————————-

צ'ופר למעוניינים –  Holy wars בביצוע אקוסטי בסגנון פלמנקו…

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “A Tout le Monde / Megadeth

  1. פינגבק: סיכום 2014 | לא רק מנגינה

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s